המקום הכי ירוק בארץ

איזו עיר בישראל הכי ירוקה ואיך מודדים את גוון הירוק בארץ? יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS מסביר

 

סקר שנערך לאחרונה ע"י העיתונים דה-מרקר והעיר תל-אביב, מצא שהעיר הרצליה היא העיר הירוקה ביותר בישראל, אומר יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS, הנחשבת לחברה הגדולה ביותר במרכז הארץ בתחום ניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. על פי דה-מרקר והעיר תל-אביב, הרצליה זכתה בבכורה בזכות אחוז מיחזור הפסולת הגבוה המבוצעת בתחומה, רמה גבוה של איכות המים והתייחסות לפיתוח שטחים ירוקים בתחומי העיר, כמו גם הקפדה על העברת מידע מפורט, עדכני ועקבי לתושבי העיר בכל ה שנוגע לאיכות הסביבה.

ואיזו עיר נחשבת לעיר הכי פחות ירוקה בישראל? על פי אותו הסקר, אומר יורם קראוס, באשדוד הירוק הוא בעצם ירקרק בהיר והיא  העיר הכי פחות ירוקה, בגלל אותם סיבות שמנינו לעיל אך בתוצאות הפוכות. כלומר, באשדוד הכי פחות ממחזרים פסולת וגם זיהום האוויר בה הוא גבוה.

פרט להרצליה, מסביר יורם קראוס, רק נתניה ופתח-תקוה קיבלו בסקר הזה ציון שוכלל הגבוה מ-8, מה שממקם אותן גם כערים ירוקות. כל היתר, בהן תל-אביב, רמת-גן, חולון, חדרה ובאר-שבע, לא עברו את הסף הירוק.  

המדדים העיקריים שנמדדו בסקר הזה, מסביר יורם קראוס, היו שיעור מיחזור הפסולת, זיהום האוויר, איכות המים, שקיפות בנוגע לפיתוח סביבתי ודאגה למרחבים ירוקים.   

ראוי לציין גם את העיר נתניה , שהיגיעה בסקר למקום השני, כשאחריה על פי סדר מקומות יורד, נמצאות פתח-תקווה, כפר סבא, ראשון לציון וירושלים (מקום 6).

חיפה, שזוכה להרבה כותרות בגלל זיהום האוויר שבה, אומר יורם קראוס, הפתיעה לטובה והתמקמה במקום מכובד באמצע – מקום 7, בזכות רמת מיחזור פסולת גבוהה המבוצעת בתחומה.

מקור המאמר

שיטות בבנייה ירוקה

יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, מסביר על שיטת הבנייה הירוקה באמצעות בלוקים מקל-קר

 

"אחת השיטות לבנייה ירוקה שאומצו ופותחו  ע"י חברות המתמחות בבנייה שכזו, היא שיטה המתבססת על בנייה מלבנים (בלוקים) העשויים מפולימרים, או החומר המוכר יותר בשמו העממי – קלקר", מסביר יורם קראוס. "השיטה הזו, הנקראת בארה"ב ICF, קיבלה בשנים האחרונות תאוצה משמעותית, הן בארה"ב  והן בקנדה. החותמת הירוקה לשיטה הזו התקבלה סופית לאחר שפארק יילו-סטון (yellowstone park ), החליטו לבנות את הבקתות במקום בהתבסס על שיטת ה-ICF.

- מה הופך את השיטה הזו לירוקה?

יורם קראוס: "הבסיס של השיטה הזו הוא חומר הגלם ממנו עשויות הלבנים (הבלוקים). מדובר בלבנים העשויות קלקר, שנדחסו בתהליך הייצור פי חמישה מקלקר רגיל".

בארץ, אומר יורם קראוס, השיטה הזו כבר מיושמת ומיוצרת מתחילת שנות ה-90. הבלוקים של הקלקר מיוצרים במפעל קל-קר של קיבוץ עין כרמל. והקיבוץ אף הגדיל לעשות ובנה מספר שכונות בשיטה הזו, שאכן הוכיחה את עצמה בחיסכון עצום בזמן הבניה ובאנרגיה.

ראוי להזכיר כי גם בקיבוץ צורן נבנו בתים מבלוקים של קלקר כבר לפני כ-15 שנה.

לאחרונה יצאו כמה אמצעי תקשורת בהכרזה על הבית הירוק הראשון בישראל, שנבנה כולו על טהרת עקרונות הבנייה הירוקה, מספר יורם קראוס. מדובר בבית פרטי שנבנה במושב בורגתא שבעמק חפר, ועל פי הפרסומים, הבית הזה נבנה בשיט, ICF שיובאה מקנדה.   

מי שמייבא את חומר הגלם הזה לארץ היא חברת ג.פ. בנייה ירוקה. החומר עצמו עבר תהליך מיוחד שנותן לו יכולות בידוד תרמי ואקוסטי. נוסף על כך, החומר עובר תהליך של עיכוב בערה של ארבע שעות, כך שבמקרה קיצוני שבו החומר יעלה באש, הוא לא יפלוט חומרים רעילים. על פי היבואנים, הקלקר מיוצר בצפיפות גדולה של כמעט פי שלושה מלבני איטונג.

צביקה הלפרין, מנכ"ל משותף עם פיני גל בחברת ג.פ. בנייה ירוקה, מספר שהשיטה מקצרת את תהליך הבנייה באופן משמעותי.  מקלה את העבודה על העובדים בשטח וגם על בעלי המקצוע, אומר יורם קראוס. הם נותנים דוגמא שלמשל, החשמלאי לא צריך לשבור קיר או לחצוב בבטון, אלא הוא פשוט חותך את הבלוקים מקלקר בסכין חמה ומציב בתוכם את התשתית.

יורם קראוס מספר כי שיטת ICF מיושמת כבר בקנדה, באיטליה, באוסטריה, בארצות הברית, בשבדיה ואפילו בסעודיה. היא עומדת בכל התקנים הכי מחמירים של איכות הסביבה, בהם גם התקן השבדי שנחשב למחמיר ביותר.

מקור המאמר

האם ישראל מעודדת בנייה ירוקה

כיצד קובעים עד כמה ירוק הבית שבניתם, האם יש הקלות לבונים ירוק ואלו קריטריונים ותקנים ירוקים נהוגים בישראל?  יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS משרטט תמונה של הנדל"ן הירוק בישראל

 

מאת: יורם קראוס

 

"בשלוש השנים האחרונות אפשר כבר לסמן מגמה", טוען יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, "אנו רואים שרשויות מקומיות מתחילות לשלב מרכיבים של בנייה ירוקה בהנחיות של תב"עות ובדרישות לקבלת היתרי בנייה. זה התחיל עם בודדים ועכשיו כבר יותר ויותר רשויות מקומיות מאמצות את התקנים של בנייה ירוקה".

- האם מדובר יותר בהנחיות ממשלתיות או שעדיין המגמה מוכתבת בידי ארגונים וולנטריים?

יורם קראוס: "נושא הבנייה הירוקה בישראל נמצא רק בחיתוליו וקיימים עדיין הרבה מאוד חללים שלא נגעו בהם עדיין מבחינת התקנים. כל עניין התקנים של בנייה ירוקה מטופל עדיין בישראל במסגרות אקדמיות, ופרטיות שהן יותר וולונטריות באופיין. למסגרות הממשלתיות באופן טבעי לוקח יותר זמן לאמץ חידושים אבל גם הם מתקדמות בכיוון הירוק, לאט לאט אבל בטוח הם מאמצות תקנים ירוקים.

- האם יש הטבות שמעודדות את אלו הבונים ירוק?

יורם קראוס: "יש התחלה של עידוד בנייה ירוקה בישראל. קיים דו"ח שהגישה הכנסת ולפיו יינתנו תמריצים למי שיבחר לבנות על פי מודל ירוק. מדובר על תמריצים באמצעות הקלות מס או הגדלת אחוזי בנייה ואף פטור מהיטל השבחה".

- על אלו תקנים ירוקים מדובר בישראל?

יורם קראוס: "הבנייה הירוקה בישראל נסמכת כיום על תקן 5281 הישראלי ותקן ה-LEED האמריקאי. התקן הישראלי לבנייה ירוקה מתייחס לבניינים חדשים או לבניינים שעברו שיפוץ יסודי. אבל הוא כולל גם בנייני מגורים וגם בנייני משרדים או בניינים בעלי שטחי מסחר".

- מהו התנאי היסודי של תקן הבנייה הירוקה הישראלי?

יורם קראוס: "כדי שבניין או מבנה כלשהו ייחשב בישראל כבניין העומד בהגדרה של מבנה ירוק, התנאי הוא שהמבנה יתוכנן אדריכלית והנדסית מתוך התחשבות באדם ובסביבה וייבנה עם מאפיינים שיביאו לידי ביטוי את ההתחשבות הזו".

-  כיצד קובעים את רמת הבנייה הירוקה של בית מסוים?

יורם קראוס: "יש כמה מאפיינים/קריטריונים לתכנון ולבנייה הירוקה, שהעיקריים שבהם כוללים שימוש נכון ומכסימאלי במשאבים טבעיים, ניצול מקסימאלי של אנרגיה, מים ואוויר כדוגמת אוורור טבעי וגם בידוד אקוסטי. כל קריטריון מקבל ניקוד מסוים וככל שיש יותר קריטריונים כך עולה הניקוד הירוק לבית. גם מהלך הבנייה הוא קריטריון ההווה ניקוד, כמו אופן הטיפול בפסולת הבניין ומיחזור של הפסולת וכד'".  

מקור המאמר

עוזבים את תל-אביב

יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול ופיקוח פרויקטים, משרטט תמונת מצב של משרדי חברות ההיי-טק בעיר הגדולה תל-אביב והשורה התחתונה מצביעה על מגמה ברורה – הגירה!

 

בשיחה המקדימה שערכנו איתך לקראת הראיון, טענת בתוקף כי המגמה כיום בקרב חברות ועסקים היא לצאת מהעיר הגדולה ולשכור או לקנות משרדים בערי הלוויין. אתה יכול לתת דוגמאות לכאלה המובילים את המגמה?

יורם קראוס: "חברת התקשורת הגדולה ביותר שמסמנת את המגמה בקרב חברות ההיי-טק היא מוטורלה שזנחה לאחרונה את תוכניותיה לרכוש מבנה בתל-אביב ובחרה לצאת מת"א ולשכור משרדים בשטח של כ-50 אלף מ"ר בפ"ת.

- אלו עוד חברות היי-טק עזבו את תל-אביב?

יורם קראוס: "כאמור, מוטורולה היא חברת ההי-טק הגדולה ביותר היוצאת מת"א. קודם לכן הודיעה גם חברת קומברס כי היא יוצאת מרמת החייל ובונה לעצמה משרדים של 40 אלף מ"ר ברעננה. אפשר להוסיף על אלה גם את חברת רד-קארפט שיצאה מת"א ושכרה 750 מ"ר בראש העין וגם את י.ב.מ, שמכרה את בניין המשרדים שלה ברחוב וייצמן בת"א.

- האם המגמה ניכרת רק בקרב הגדולים או שזו מגמה חוצה אפיונים?

יורם קראוס: "יש גם מקרים אחרים, כמו חברות חדשות שנכנסו לישראל, חברות כמו סיסקו או נורטל, שבחרו שלא להתמקם בתל-אביב, מה שפעם היה משהו שלא יעלה על הדעת. או חברות ותיקות, המרחיבות את פעילותן ובוחרות להתמקם חוץ לתל-אביב, כמו יורוקום, בזק בינלאומי או טקסס אינסטרומנט. אלו חברות שבדקו הצעות לשכור בניינים בת"א, ולבסוף העדיפו עיר אחרת".

- האם לגודל המשרדים יש איזושהי השפעה כך שהקטנים והבינוניים נשארים בעיר הגדולה? 

יורם קראוס: "לא, ממש לא. עשרות חברות היי-טק שכרו שטחים בינוניים וקטנים בערי השדה, כמו פולאריס ששכרה 2,000 מ"ר בבית אקרשטיין בהרצליה פיתוח ואורקה מחשבים ששכרה 730 מ"ר בהרצליה, ז'מטיקס ששכרה 900 מ"ר בלוד, נייטיב נטרוורקס ששכרה 1,360 מ"ר בקרית אריה בפ"ת, וינקלור שכרה 650 מ"ר בראש העין וזו רק רשימה חלקית ולא מייצגת".

- אין מי שמאזן את התמונה המצטיירת על מפת ההגירה ובוחרים להישאר בתל-אביב?

  

יורם קראוס: "אכן, חשוב להבהיר שהתמונה אינה כה חד-צדדית. יש  גם כאלה שעדיין מעדיפים להשכיר משרדים בתל-אביב, למרות מחירי הארנונה והשכירות הגבוהים ולמרות מצוקת החנייה והפקקים. חברת טריון לדוגמא, שכרה כ-15,000 מ"ר במגדלי עזריאלי, כשיחד איתה נכנסו למגדלים הללו חברות היי-טק נוספות. אפשר לציין באוצתה נשימה גם את המימד החדיש, ששכרה 13,500 מ"ר ברמת החייל, כמו גם את חברת ס.ג'י.ס, אלקטרה נדל"ן וזיקה שהשכירו 30,000 מ"ר באותו פארק בעיקר לחברות היי-טק. ראוי לציין גם את נס טכנולוגיות, שהחליטה לבסוף לשכור שטחים נוספים בקרית עתידים, ולא לעבור למקום אחר, כך שיש עוד מי שישאו את דגל ההיי-טק בתל-אביב".

מקור המאמר

לעבוד עם הגדולים – מאת יורם קראוס

בבואן לבחור מי יבנה להם את מרכז הפעילות שלהן בישראל, ענקיות ההיי-טק בוחרות את חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, בראשות המנכ"ל יורם קראוס

 

כשיצאה ההודעה ממרכזי חברת גוגל (GOOGLE), שבמאונטיין ווי, קליפורניה, שהחברה החליטה על הקמת מרכז פעילות בישראל, היו שראו בכך נקודת ציון חשובה להתבססות האינטרנט הישראלי במפה הוירטואלית הגלובלית. לאחר ששככו קולות המצהלה נשארה תלויה באוויר השאלה במי תבחר ענקית האינטרנט לפקח עבורה על פרויקט בניית משרדיה הראשונים של גוגל (GOOGLE) על אדמת הקודש.

השאלה הזו לא נשארה באוויר הרבה זמן. אם יש מישהו בישראל שיודע משהו על הצרכים והדרישות של חברות ההיי-טק הבינלאומיות הגדולות, הוא ללא ספק יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, שכבר בנה את מרכזיהם של הגדולות בחברות הפועלות בישראל.

 שמות כדוגמת סאפ (SAP), ICQ או אמדוקס, הם רק חלק קטן ברשימת החברות שבחרו ביורם קראוס כאיש שיבנה להן את מרכזי הפעילות שלהן בישראל.

וכך היתה זו רק שאלה של זמן המכרז עד שהכריזו בגוגל כי הם בחרו ב-SMS לפקח עבורם על בניית המשרדים הראשונים של החברה בפארק ההיי-טק "מת"ם, הממוקם בכניסה הדרומית לחיפה.   

"הקו המנחה את פעילותנו העסקית", אומר יורם קראוס, "מבוסס קודם כל על יושרה, סינרגיה ושיתוף פעולה מלא עם הלקוח. המוניטין של עבודה איכותית, חיסכון ללקוח ועמידה בלוחות זמנים מהירים, הם רק חלק מהסיבות, מדוע חברות ההיי-טק המובילות בישראל, בוחרות לעבוד עם SMS.

"הנה עוד כמה שלא הזכרת", מתקן יורם קראוס את הרשימה שלעיל: 

HOT – עבורה ניהלנו ופיקחנו על הקמת בית החברה בפארק יקום.

Commtouch -  לה הקמנו את המרכז העולמי של החברה בנתניה.

Metalink -  לה ביצענו את פרויקט הקמת מרכז החברה בפארק יקום.

זוהי רק רשימה חלקית ומייצגת, אומר יורם קראוס, כי על לקוחותינו נמנים חברות היי-טק נוספות, כמו גם בנקים, חברות ממשלתיות, חברות ביטוח, מפעלים ובעלי מקצועות חופשיים רבים ומכובדים, ביניהם: בנק המזרחי, בנק טפחות, מבטחים קרנות פנסיה, הראל חברה לביטוח, סונול, ארקיע, חברת נתיבי איילון ועוד.

לאחר שהסתיים הפרויקט של גוגל בחיפה, ונציגיה הישראלים של ענקית האינטרנט התמקמו במשרדיהם החדשים, הודיע גוגל כי היא פותחת מרכז פעילות נוסף והפעם – בתל-אביב.

גם הפעם נקרא יורם קראוס לדגל וחברת SMS ניהלה עבור גוגל גם את פרויקט משרדיה החדשים בתל-אביב.

יורם קראוס: "SMS ניהול פרוייקטים ופיקוח הנדסי, לבנייה ושידרוג של מבנים ומשרדים בישראל ובחו"ל. אנו נחשבים לחברה הגדולה והמובילה במרכז הארץ בתחום המערכות האלקטרו-מכאניות ועבודות פנים ומבצעים למעלה מ-50 פרויקטים מורכבים בשנה". 

בבסיסה של כל קשר עם SMS, מוסיף יורם קראוס,  ניצבת המחויבות הבלתי מתפשרת שלנו ללקוח והמוניטין רב השנים של SMS, המבטיח לך שלושה דברים:

עבודה באיכות מקצועית הכי גבוהה! עמידה בלוחות זמנים הכי מהירים! כשהתוצאה הסופית של השניים הראשונים היא בעצם הדבר השלישי – חיסכון תקציבי גדול!

מקור המאמר

הבריחה מהמרכז – קווים לדמותה של הגירה עסקית מאת: יורם קראוס

- האם ניתן לשרטט קווים למגמת הגירה של העסקים מתל-אביב?

יורם קראוס: "הייתי מחלק את מגמת הגירת העסקים מתל-אביב לשלושה גלים. עד לפני שנים ספורות בלבד, כל עסק או חברה שרצתה להתהדר בסממן חיצוני של עושר וחוסן הייתה מתמקמת באחד המגדלים בלב תל-אביב. אף אחד לא לקחת בחשבון את הפקקים, המחסור במקומות חנייה גם לא את גובה הארנונה לעסקים שגובה עיריית תל-אביב. מה שחשוב היה להיות על קו החוף או באחד ממרכזי העסקים של העיר הגדולה.

- להיכן עברו גלי ההגירה הראשונה של העסקים ?

יורם קראוס: "כיוון המעבר הראשון מתל-אביב היה דווקא קרוב, מרחק נגיעה מהעיר הגדולה לאזור הבורסה ברמת-גן. שם סביב רחוב אבא הילל ברמת-גן התמקמו כל חברות ההיי-טק שפרחו בישראל עד התנפצות בועת האינטרנט ב-2001. מדוע בחרו פליטי תל-אביב דווקא ברמת-גן אין על כך תשובה ברורה, כי תעריפי הארנונה לעסקים שגובה עיריית רמת-גן דומים מאוד לאלה שגובה עיריית תל-אביב. גם מבחינת הפקקים ומקומות החנייה אין הבדל גדול בין השתיים. אבל זו הייתה המגמה. אמנם, גוגל (GOOGLE) עדיין לא הייתה קיימת ולמייקרוסופט או לסאפ (SAP) לא היו עוד תחרים בתחומם, אבל אם היית חברת סטרט-אפ שרצתה לשדר יוקרה, היית צריך לשכור משרד סביב רחוב אבא הילל ברמת-גן".

- מה היה הכיוון של הגל השני של החברות והעסקים?

יורם קראוס: "הגל השני כבר חיפש לצאת מהעיר הגדולה, אבל לא להתרחק ממנה יותר מידי. הכיוון היה לאזור הרצליה פיתוח או לאזור רמת החייל, לדוגמא. אם מחפשים לשרטט איזשהו ציר, אז נתיבי איילון יכולים להוות ציר שכזה. כל החברות הגדולות התמקמו שם, כולל חברות הסלולר וההיי-טק. נרשם חיסכון מסוים בארנונה ולעיתים גם בדמי השכירות, אך המעבר להרצליה הצליח גם לפתור במשהו את בעיית הפקקים וגם מצוקת החנייה קיבלה קצת אוויר לנשימה, אף שהוחלפה בחנייה בתשלום בחניונים שפרחו באזור העסקים". 

- הגל השלישי, זה של היום, לאן הוא עובר?

יורם קראוס: "הגל השלישי כבר מחפש את הטוב הכין שרק ניתן למצוא אותו. כלומר, הוא יחפש לחסוך – הן בארנונה, הן בדמי השכירות, הוא יחפש להקל על העובדים והלקוחות להגיע למשרדים, והוא גם יחפש עבורם מקום שיוכל להציע חנייה בשפע. אם הגל השני התמקם לאורך ציר נתיבי איילון, אנו יכולים לראות כיום חברות ועסקים המחפשים להתמקם לאורך כביש חוצה ישראל (כביש 6) או לאורך מסילת הרכבת. מדובר בחברות ועסקים הבורחים מהכרך הגדול ומתמקמים בפריפרייה ובערי הלוויין הקטנות שסביב תל-אביב. כך זה בפתח-תקווה, בראשו-לציון, ואפילו יש המצפינים עד קיסריה ואף אחד כבר לא מרים גבה".

מקור המאמר

בונים ירוק מאת יורם קראוס

יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS, שהיה מעורב בלא מעט פרויקטים ירוקים, עונה על שאלותיכם ומגיש כמה טיפים ירוקים שכדאי לכם ליישם

- שלום יורם קראוס, אנחנו מאוד רוצים לבנות את ביתנו החדש כך שיהיה ירוק למהדרין, מה עלינו לעשות? 

יורם קראוס: "דבר ראשון יש לזכור כי הבנייה הירוקה מתחילה עוד לפני שהנחתם את הבלוק הראשון. כלומר, בנייה ירוקה מתחילה כבר בשלב התכנון. כך שאם אתם עומדים לבנות בית חדש, אל תסתפקו בניירות ששרטט לכם האדריכל,  גשו לשטח, , העבירו כמה שעות באתר הבנייה עליו יבנה ביתכם. רק אחרי שהעברתם שם כמה שעות טובות, גם ביום אך גם בערב ובלילה, רק אז חיזרו לאדריכל ולשולחן השרטוטים".

•-          מה אנו אמורים בדיוק לבדוק בשטח?

יורם קראוס: "התשובה פשוטה: אתם יוצאים לשטח כדי להכיר את הסביבה בצורה ישירה ובלתי אמצעית, כדי לחוש את הטבע שמסביב, לראות ולחוש איך הוא משפיע על הסביבה ואיך הדברים משתלבים בה.

•-          אתה יכול קצת לפרט יותר?

יורם קראוס:"אין בעיה – בזמן שאתם בשטח, הביטו טוב על כיון מסלול השמש מעל מה שיהיה ביתכם החדש. שימו לב באיזה כיוון היא זורחת ואיך היא שוקעת ותוך כדי כך על מה בדיוק היא מצילה והיכן השטח שנשאר כל הזמן חשוף לה, הרגישו את הרוח הנושבת ונסו לזהות את כיוון הבריזה.  כל זה כדי לעזור לכם לחשוב איך לנצל בצורה מרבית את האור הטבעי ואת אנרגיית השמש – כך שהבית יוצב בכיוון הנכון,  שהפתחים והחלונות של החדרים בהם אתם שוהים רוב היום יפנו לשמש ויעזרו לחסוך באנרגיה של התאורה, שחדר השינה, לדוגמא, יוצב במקום המוצל ביותר במהלך היום והסלון היכן שהשמש ניצבת במלוא הדרה".

•-          אלו עוד אלמנטים ירוקים מומלץ להתקין?

יורם קראוס:"אכן יש עוד כמה אלמנטים חשובים, כמו מערכת מיזוג שמאפשרות לכם לחמם ולקרר כל חדר בנפרד, כדי שלא תיאלצו למזג חדרים שאיש אינו נמצא בהם. דוד שמש הוא עוד אלמנט שכזה, חסכמים על הברזים וגם בידוד יעיל של צנרת הולכת המים מחוץ לבית". 

•-          מה לגבי חומרי בנייה ירוקים?

יורם קראוס:"אתם יכולים לחפש חומרי בנייה ידידותיים יותר לסביבה. תוכלו לברר עליהם במשרד להגנת הסביבה, במכון התקנים או אצל אדריכלים וקבלנים המתמחים בבנייה ירוקה. בנוסף, שימוש בצבעים בהירים יכול לחסוך לכם הרבה בעלויות התאורה, הן בצבע החיצוני של הבית והן בצביעת פנים החדרים.

"גם מחזור חומרי בנייה יכול להפוך אתכם ירוקים למהדרין. כמו שימוש בכמה שיותר באביזרים מיד-שנייה, כמו חלונות, דלתות וכד'. זה אולי דורש קצת ידע ומומחיות בנושא, אבל לא צריך לפחד מזה והתוצאה יכולה להיות מראה רטרו קלאסי, שלא תגיעו אליו בשום צורת בנייה אחרת.

•-          איפה ניתן למצוא כאלה אביזרים יד שנייה?

יורם קראוס: "שוקי פשפשים יכולים להיות התחלה טובה. כדאי גם לפתוח עיניים ולבדוק בערמות פסולת בניין שאנשים השליכו בעת שיפוץ וגם תתפלאו כמה דברים חברים שלכם שומרים במחסן – רק תתחילו לחפש ותופתעו כמה דברים שתמצאו…"

מקור המאמר

גולשים שואלים – יורם קראוס משיב

גולשים שואלים – יורם קראוס, מנכ"ל SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, משיב, בכל מה שקשור לשיפוצים, תכנונים ובנייה

 

1. האם זול יותר לבנות קומת מגורים על בניין קיים, מאשר בנייה על הקרקע?

יורם קראוס: "התחושה הראשונית אומרת כי עלות בנייה למ"ר על בניין קיים אכן זולה יותר, כי הרי בבנייה על בניין קיים אנו חוסכים את כל החלק של בנית היסודות. אך לא כך הם פני הדברים תמיד. התשובה תלויה במצב המבנה עליו רוצים לבנות את קומת המגורים החדשה. כאשר יש מידע הנדסי מפורט לגבי המבנה הקיים, והוא מראה כי הבניין הקיים יכול לעמוד בעומס התוספת של הקומה החדשה והוא אכן מתאים לבנייה המיועדת, אז באמת ניתן לחסוך על ידי כך את כל ההוצאות של היסודות. מדובר בחיסכון לא קטן המוערך בין 10% ל- 15% מעלות הבנייה הכוללת. אולם, כאשר המבנה עליו רוצים לבנות את התוספת הוא ישן, ואין לגביו מידע הנדסי מפורט, יתקשה המהנדס לאשר את הבנייה. הוא יכול להתחיל ערוך בדיקות שונות לגבי חוזק המבנה – אך הן כבר עולות כסף ולא בטוח שייווצר איזשהו חיסכון בתום הבדיקות. על אחת כמה וכמה, כאשר במבנה הבסיס יש סדקים או שקיעות הניכרים לעין. המהנדס יכול גם לאשר את המבנה אם לדעתו המבנה נראה כשיר לשאת את העומסים הנוספים כתוצאה מהבנייה של קומת המגורים החדשה – אך אלו מקרים נדירים".  

 

1. בעקבות המלחמה האחרונה אנו חושבים להוסיף ממ"ד לביתנו. שמענו שיש ממ"ד טרומי, מה דעתך, האם הוא זול יותר וגם יעיל למקרה הצורך ?

יורם קראוס: "לא בטוח שהממד"ים הטרומיים מספקים את המיון הראוי בשעת הצורך. לא מדובר בדיוק בממ"ד, אלא ב"מרחבים מוגנים טרומיים", הנבנים במפעל ומובלים לאתר כיחידות שלמות, והם משמשים בעיקר כפתרונות זמניים/מאולתרים לארגונים ציבוריים (עיריות, מועצות) או ביטחוניים, ולא כפתרונות קבע. הם גם לא בדיוק עומדים בדרישות תקנות ההתגוננות האזרחית [מפרטים לבניית מקלטים] 1990 – תש"ן.

לגבי הבונה הפרטי, המורכבות בהצמדת ממ"ד טרומי היא עוד יותר גדולה. יש לבצע ביסוס מתאים של השטח עליו יונח הממ"ד ולהכין גם הגנה לכניסה לממ"ד, כך שלא מדובר בביצוע מהיר".

בנייה בת קיימא מאת יורם קראוס

יורם קראוס, מנכ"ל חברת ניהול הפרויקטים SMS מביא בתמצות מחקר בעניינם של מס' כלים לצריכה פחות של אנרגיה בבניינים[1] – חלק ראשון

 

אפשר להבחין בין שני אפיקים מקבילים של מדיניות לצמצום צריכת האנרגיה בבניינים:

·         מדיניות שנועדה לשנות את דפוס השימוש באנרגיה (למשל להביא לצמצום השימוש במים חמים, ובעקבות זאת לצמצום כמות החשמל הדרושה לחימום דוד המים);

·         מדיניות שנועדה להביא לייעול אנרגטי באמצעים טכנולוגיים או ארכיטקטוניים (למשל לעודד את התקנתם של קולטי שמש או לנצל נכונה תנאים טופוגרפיים כגון תנאי אור ואוויר לשם צמצום צריכת החשמל לתאורת הבית ולמיזוגו).

יורם קראוס: ענף הנדל"ן הוא אחד הענפים בעלי הפעילות הכלכלית הגדולה ביותר במדינות מתקדמות ומתפתחות בעשורים האחרונים. נתוני ה-OECD מראים כי במדינות אלו 5%-15% מהתל"ג שלהן מקורו בפעילות בענף הבניין והוא מספק בין 5%-10% מהתעסוקה הכללית.

"נוסף על היבטיו הכלכליים, לענף הבניין השלכות משמעותיות על איכות הסביבה, בין השאר בפליטת פחמן דו-חמצני בגין צריכת אנרגיה במבנים, בייצור פסולת בניין ובזיהום תוך מבני".

יורם קראוס: במבנים אנו צורכים אנרגיה למס' שימושים עיקריים, חימום מים, הסקה, מיזוג אוויר, תאורה, הפעלת מכשירים חשמליים ביתיים ובישול.

"על-פי הערכות, שיעור האנרגיה הנצרכת בבניינים היה לאחרונה 25%-40% מסך האנרגיה הנצרכת במדינות ה-OCED, ובעשורים האחרונים ניכרת מגמה עקבית של עלייה בשיעור זה. ייעול אנרגטי, כלומר, צמצום כמות האנרגיה הנצרכת במהלך השימוש בבניין, עשוי להתאפשר הן בזכות אמצעים טכנולוגיים (למשל חלונות מבודדים וחומרי בידוד במעטפת הבניין, מכשירי חשמל יעילים וקולטי שמש) הן בזכות תכנון ארכיטקטוני מתאים של הבניין (למשל גודל החלונות וכיוונם, עובי הקירות ומאפייני החלל הפנימי)".

מגבלות ביישום בנייה בת-קיימא[2]

יורם קראוס: מס' מאפייני יסוד של ענף הבניין מביאים לידי כך שיהיו קשיים בסיסיים ביישום מדיניות סביבתית בענף זה".

 

§         תוחלת חיים ארוכה ועלות בנייה גבוהה

"ההשקעה בבניין, ובכלל זה השקעה באמצעים להגברת היעילות בצריכת האנרגיה – עשויה פעמים רבות להחזיר את עצמה רק כעבור פרק זמן ממושך מאוד. צרכנים נוטים להשקיע רק כשיש סיכוי שההשקעה תכוסה בטווח הקצר, ולכן יימנעו מהשקעה לייעול צריכת האנרגיה אם היא עתידה להצדיק את עצמה מבחינה כלכלית רק בטווח הארוך".

§         השכרת מבנים

בבתים להשכרה יהיה קשה לבקש מבעלי הדירה להשקיע במערכות לצמצום הצריכה באנרגיה כיוון שאינם הדיירים הקבועים של הבית אשר משלמים את עלויות הצריכה המוגברת.

§         המגוון והשונות של בניינים

"ענף הבניין מתאפיין במגוון ובשונות ארכיטקטונית, ובניית מספר רב של מבנים על-פי תוכנית אחידה היא תופעה נדירה למדי. הגיוון מקשה מאוד לקבל נתונים מהימנים על מאפייניהם הסביבתיים של רוב הבניינים. כמו בדיקות מעבדה של מודל מסוים של מכונית שעל-פיו מיוצרים אלפי כלי רכב, גם דגם של בניין אשר מועתק פעמים רבות עשוי להיבדק במעבדה כדי לספק נתונים מהימנים על מאפייני צריכת האנרגיה של כלל הבניינים באותו הדגם. אך בבניינים "ייחודיים" – שהם רוב רובו של השוק – אין אפשרות של ממש לערוך בדיקות ולהפיק נתונים מהימנים על כלל הבניינים".

§         דומיננטיות של חברות בנייה קטנות

חלקן של חברות הבנייה הקטנות (שבהן מועסקים פחות מעשרה עובדים) הוא 75% ביפן, 81% בארה"ב ו-93% באיחוד האירופי. על-פי רוב, לחברות בנייה קטנות אין משאבים הדרושים למחקר ולפיתוח, וקצב ההסתגלות שלהן לשיטות בנייה חדשות וידידותיות לסביבה נמוך לעומת קצב ההסתגלות של חברות גדולות.

יורם קראוס: לאור בעיות היסוד של ענף הבניין והקשיים הללו כפי שהוצגו לעיל, יהיה קשה לראות את ענף הבנייה והנדל"ן מטמיע מעצמו מערכות ידידותיות לסביבה ללא התערבות חיצונית, ממשלתית לדוגמא. על אף המגמות ה"ירוקות" שאנו רואים בשנים האחרונות, בנייה ירוקה עדיין לא נפוצה בכלל, ובישראל, בפרט.

[1] מתבסס על מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת אוגוסט 2005

[2] יחידה זו נסמכת על OECD

לנגוע בשמיים – כיצד בונים גורדי שחקים פרק ב – מאת יורם קראוס

יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, סוקר את הטכנולוגיות המשמשות כיום בבנייה של גורדי שחקים(כתבה שנייה בסדרה)

"עד שעברו לבנייה באמצעות פלדה וברזל, בנו בשיטה של קירות תומכים חיצוניים וכבדים". מסביר יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. "לאור התוצאות ההרסניות של רעידת האדמה שפקדה בשנת 1923 את טוקיו שביפן, היה ברור לכולם שעדיפים בניינים בעלי שלד פלדה על-פני בניינים מאבן, לבנים או בטון לא מזוינים. שלדי הברזל והפלדה, להם הוספו אלכסונים תומכים, איפשרו לשלב גם קירות מחומרים חלשים יחסית, כמו זכוכית, לוחות שיש ועוד. בשנות ה-50 של המאה הקודמת שלט בתחום האדריכלות של גורדי השחקים, המראה של "קיר המסך",שבו הצמידו את מעטה הקיר לקורות הפלדה.

"בתחילת שנות השישים חדרה לתחום גורדי השחקים שיטת בנייה חדשה שנקראה "השפופרות החלולות" (Tubes)". בשיטה הזו, מסביר יורם קראוס, "הקירות שוב נושאים בעומס, אבל היו אלו קירות קלים ולא רק חזקים. השיטה איפשרה מרחב פנימי גדול יותר, ולא היה בה צורך בחיזוקים אלכסוניים פנימיים כנגד עומסים אופקיים. ברחובות ארה"ב נראו רבים מגורדי השחקים מעוטרים ברכיבי הקשחה חיצוניים דמויי X. כך נבנה מרכז ג'ון הנקוק John) Hancock Center) בשיקגו, וכן במגדל סירס ((Sears Tower, גם הוא בשיקגו המעוטר בשפופרות החלולות".  

"הפלדה והבטון המזוין משלבים הן חוזק והן גמישות", מסביר יורם קראוס, "החומרים הללו יכולים לספוג חלק גדול מהזעזועים והאנרגיה העובדת על הבניין בזמן רעידת אדמה. במקביל, על מנת להתגבר על בעיית התפוררותה הפתאומית של הקרקע מתחת ליסודות הבניין בזמן רעידת האדמה, החלו להשתמש בכלונסאות פלדה מזוינות שננעצו ביסודות, והעבירו את עומס הבניין דרך העפר החלש, לקרקע מוצקה יותר, הנמצאת בעומק רב".

כמה פתרונות חדשים נהוגים כיום בבניית גורדי שחקים, כדי להתמודד עם הכוחות האופקיים הפועלים על הבניין בזמן רעידת אדמה. מפרט יורם קראוס, "אחד הפתרונות החדשים הם "מערכות בקרה פעילות".  בכל גורד שחקים בונים כמה קומות מכאניות ייעודיות, המחוברות לגלאים ומתקנים מבוקרי מחשב. אלה מווסתים את תנודות הבניין באמצעות בולמי זעזועים פעילים, הנמצאים בקומות הבניין. המערכת עובדת כמובן על חשמל ומצריכה גיבוי חירום לאספקתו התמידית". 

"קיים גם פתרון חדשני אחר, הנקרא "מרסן מסות," (Tuned Mass Damper)  מסביר יורם קראוס, "המבוסס על התקנת משקולת גדולה בקומה העליונה של הבניין. בזמן גלי הדף או רוחות חזקות, המשקולת נעה בכיוון מנוגד לכיוונו של גל ההדף ומשככת את התנודה. הבניין הגבוה ביותר בעולם, נכון לשנת 2006 - בניין טייפה) Taipei 101 ( בטיוואן,  שגובהו 508 מטרים, משתמש בשיטה הזו. אגב, משקלה של משקולת המרסן שם הוא 800 טון."