צרור עצות לחוסן מנטאלי בטיפוס הרים – מאת: יורם קראוס

מאת: יורם קראוס

 

חוסן מנטאלי לא פחות חשוב מחוסן גופני, בחיים בכלל ובטיפוס הרים בפרט", אומר יורם קראוס. "אתה יכול להיות בעל כושר גופני הכי טוב בעולם, אך אם אין לך את החוזק הנפשי, שימנע ממך לקיחת החלטות שגויות או פעולות מתוך פאניקה, אתה אבוד, בייחוד כשאתה נמצא בדרך לאחת הפסגות הגבוהות בעולם, כשכל החלטה שלך עלולה להיות החלטה שפירושה חיים או מוות".

"ברמות הטיפוס הגבוהות, כאשר היכולת הטכנית והכושר הגופני מצטמצמות בין מטפס למטפס, הדבר שיבדיל מטפס טוב ממטפס פחות טוב הוא הכושר המטאלי של כל אחד ואחד מהם" טוען יורם קראוס. "כולנו יודעים כיצד לשפר ולעבוד על הכושר הגופני שלנו, אך יש גם כמה דרכים לשפר את החוסן המנטאלי ולהבטיח שבשעת הצורך נוכל לקחת החלטות כאשר מוחנו נקי מהפרעות ופועל כמו מחשב, בצורה האופטימאלית".

גרש ממוחך מחשבות שליליות! אין לכם מושג, אומר יורם קראוס, עד כמה חזקה ההשפעה של מחשבות שליליות שאנו לעיתים חושבים על עצמנו. אם לדוגמא, בכל פעם שאתה לא מצליח לעבור מכשול מסוים או אתגר שהצבת לעצמך, כאשר כולם מסביבך מבצעים אותו בלי בעיה, פתאום מתגנבת למוחך מחשבה: "אני לעולם לא אהיה מטפס הרים טוב…". זוהי מחשבה הרסנית, וכמוה עוברים במוחנו עוד רבות. הילחמו בהם בכל הכוח, סלקו אותם ברגע שהן צצות. אל תיתנו למוח שלכם להיות זה שיכשיל אתכם".

"על אותו משקל, אך בקצה השני של הסקאלה, ניצבות המחשבות החיוביות", מסביר יורם קראוס. "גם להן יש כוח והשפעה על יכולתנו, בדיוק כמו המחשבות השליליות. לכן, אמצו אותן בחום, פתחו אותן, תנו להן לפרוח במוחכם. אלצו את עצמכם לחשוב מחשבות חיוביות על עצמכם. כן! אתם יכולים! כן! אתם מסוגלים! כן! אתם הכי טובים!!!"

יורם קראוס: "הנה עצה שניתן לאמץ בקלות: בפעם הבאה שחודרת איזושהי מחשבה שלילית למוחכם, כמו "אני שונא לטפס… איזה מטפס גרוע אני…", כתבו אותה במחברת מיוחדת שתקדישו לעניין".

עכשיו, ממשיך יורם קראוס, "לצד המחשבה השלילית הזו, כתבו את המחשבה ההפוכה בדיוק לאותה מחשבה. אם ניצמד לדוגמא שלעיל, אתם אמורים לכתוב: "אני אוהב לטפס! אני מטפס הרים גדול!".

לאחר מכן, זכרו להקדיש לעניין 10 דקות בכל אימון גופני שאתם מבצעים, וחיזרו בקול גדול ובשכנוע עצמי עמוק, על המשפט החיובי. כן, אומר יורם קראוס, אמרו זאת בקול, כמה וכמה פעמים, אל תתחשבו במי שנמצא מסביבכם. וזכרו! ההשפעה של המחשבות החיוביות זהה בדיוק לאימון ריצה או תרגילי כוח. זוהי הדרך הנכונה לאמן את מוחכם ומטפסי ההרים הגדולים והמנוסים ביותר אימצו אותה ומבצעים אותה בלי בושה".         

 

 

 על המחבר:

 יורם קראוס, הוא מטפס הרים מנוסה ומנכ"ל חברת SMS, מהחברות הגדולות והמובילות בארץ בתחום ניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. קראוס נימצא כעת בעיצומו של "מסע 7 הפסגות", שייקח אותו לפסגות 7 ההרים הגבוהים ביותר בשבעת היבשות בעולם. במסגרת המסע הוא טיפס כבר על הקלימנגרו, המון-בלאן והמק'קינלי.  

יורם קראוס ייסד את חברת SMS לפני למעלה מ-15 שנים ובין לקוחותיה נמנים ארגונים ומוסדות חשובים בישראל, כמו משרד הביטחון, ארגונים פיננסיים כמו בנקים וחברות ביטוח וחברות היי-טק בינלאומיות, כגון גוגל, סאפ, הוט ועוד. SMS בראשותו של יורם קראוס, פועלת בישראל ובחו"ל ונחשבת כיום לחברה הגדולה בתחומה במרכז הארץ.

הסתגלות לגובה בטיפוס הרים

יורם קראוס, מגיש לכם צרור עצות כיצד להסתגל לגובה במהלך טיפוס הרים

 

טיפוס מהיר מידי מעל גובה של 8,000 רגל יכול להוביל לפציעה חמורה. ניתן להימנע מהסכנה החמורה ביותר האורבת למטפסי הרים באמצעות נקיטת כמה צעדי מנע חשובים ופשוטים.

 

צעד ראשון

יורם קראוס:  תמיד צא לטיפוס כשברשותך מפה טופוגרפית של האזור בו אתה מטפס. כמו כן, אל תשכח לצאת כשאתה עונד מד גובה, כך שתדע בדיוק לתכנן נכון את מסלול הטיפוס ומיקום המחנה. 

צעד שני

יורם קראוס:  מעל גובה של 8,000 רגל טפס במתינות ובהדרגה, כשאתה עוצר לפחות ללילה אחד במחנה לאחר כל טיפוס של  1,000 עד 2,000 רגל. 

צעד שליש

יורם קראוס: כשאתה מגיע לגובה של 10,000 רגל, עצור להסתגלות במחנה לפחות ליומיים-שלושה לפני שאתה ממשיך בטיפוס.   

צעד רביעי

יורם קראוס: אל תעצור לשנת לילה יותר מ-1,000 עד 2,000 רגל מהגובה שישנת בו בלילה הקודם. אתה יכול להעביר ציוד למחנה הנמצא מעבר לגובה הזה, אבל תשאיר את הציוד שם ותחזור לישון במחנה הנמוך יותר כדי לתת לגופך להסתגל טוב לגובה. 

צעד חמישי

יורם קראוס: התאמן במתינות כדי לאפשר ללב שלך לפעום בקצב גבוה. להעביר ציוד למחנה גבוה יותר היא דרך טובה להפעיל את משאבת הלב, גם משחקי ספורט קלילים כמו מסירות בכדור או מסירות בצלחת דיסק הם התעמלות טובה למטרה הזו.

צעד שישי

יורם קראוס: כשאתה מגיע לגובה של 14,000 רגל, טפס משם לא יותר מ-500 עד 1,000 רגל ליום.

לא פחות חושב

יורם קראוס: הסתגלות לגובה היא עניין אינדיבידואלי, חשוב לזכור שלעיתים מה שמספיק עבור רוב הקבוצה יכול לא להספיק עבור חלק מהחברים בה.

עצות אלו לא באות להחליף עצות רפואיות מוסכמות בנושא.

מקור המאמר

ההיסטוריה של ניסיון האדם לכבוש את פסגות העולם – מאת יורם קראוס

•-          מה מאפיין את מטפסי ההרים הראשונים?

יורם קראוס: "פסגות ההרים הגבוהים תמיד היו שם ומשכו אליהם את ההרפתקנים לאורך כל ההיסטוריה האנושית. וההיסטוריה הזו רצופה בסיפורים מסמרי שיער על אלה שניסו להציב את רגליהם על הפסגה. הראשונים מבין מטפסי ההרים עשו זאת כמעט ללא ציוד כשהן מסתמכים על רגליהם וידיהם בלבד. ציוד הטיפוס המודרני נכנס לשימוש רק בתחילת המאה שעברה ואלה שעשו זאת לפני כן, טיפסו בידיים חשופות ממש, ללא ציוד טיפוס מינימאלי, עם ביגוד שבקושי הספיק להגן עליהם מהקור. כך שהניסיונות שלהם מקבלים עוצמה נוספת אל מול ציוד המטפסים הקיים היום ואמצעי הניווט הטכנולוגיים החדשים.

ראוי לזכור גם, שמדובר בתקופה בה רגל אדם עדין לא דרכה בחלקים גדולים מהעולם והמטפסים הראשונים הביאו עימם מידע חדש לגיאוגרפים וגיאולוגים, והם היו בעצם חלק מהחבורה המכובדת של מגליי העולם, בדיוק כמו הספנים הראשונים".

•-          האם מסלולי הטיפוס היו אותם מסלולים בהם מטפסים כיום?

יורם קראוס: "מטפסי ההרים הראשונים בהיסטוריה חיפשו את הדרך הקצרה ביותר להגיע לפסגה. לעיתים הייתה זו אכן גם הדרך הקלה להגיע לפסגת ההר, אך לעיתים היה זה ממש ללכת עם הראש בקיר, אבל ללא אמצעי ניווט הם כל הזמן חיפשו לראות את הפסגה כדי שיוכלו לנווט אליה. רק שהתפתח ספורט טיפוס ההרים, התחילו בקהילת המטפסים לחפש גם את המסלולים הקשים יותר לטיפוס, פשוט כאתגר".

•-          מי היו המטפסים הראשונים שנרשמו בדפי ההיסטוריה של טיפוס הרים?

יורם קראוס: "היום אלה צמד המטפסים הצרפתיים ז'אק בלמנט ומישל פסקאר

 ((Jacques Balmat and Michel G. Paccard, שכבשו את פסגת המון-בלאן, שברכס הרי האלפים. זהו ההישג הראשון שמקובל להצביע עליו".  

•-          מתי הוקם המועדון האלפיני הראשון?

יורם קראוס: "המועדון האלפיני הוקם בלונדון בשנת 1858, חשיבותו הייתה גם במגזין שהוציא לאור, שהיווה מכשיר חשוב להפצה לשיתוף הידע בין מטפסי הרים בעולם וכמובן גם לתיעוד הטיפוסים הראשונים".

•-          מי היו המטפסים שהופיעו אחרי ז'אק בלמנט ומישל פסקאר?

 יורם קראוס: "ב-1889 הגיע אלברט מוריי (Albert F. Mummery ) לפסגת הקילימנג'ארו וב-1906 הגיע קבוצת מטפסים בראשות הדוקס אבורסי (י(Abruzz לפסגת הר קניה. אותו דוכס המשיך כעשר שנים אח"כ (1897) וטיפס את הר סנט. אליאס (Mt. St. Elias). זה היה במסגרת המעבר הטבעי של מטפסי ההרים לכבוש את פסגות ההרים באפריקה ואסיה לאחר שמיצו את הפסגות באירופה".

•-          אי אפשר בלי לציין את הכיבוש המפורסם ביותר – כיבוש גג העולם…

יורם קראוס: "כיבוש הפסגה הגבוהה בעולם, הלו הוא הר אוורסט שברכס הרי ההימלאיה, נעשה ע"י המטפסים האגדתיים אדמונד הילריי ( Edmund Hillary) מניו זילנד וטנזינג נורגיי ((Tenzing Norgay בן שבט השארפה, החיים בהרי ההימלאיה. הם הגיעו לגג העולם בשנת 1953".  

 

על המחבר:

 יורם קראוס, הוא מטפס הרים מנוסה ומנכ"ל חברת SMS, מהחברות הגדולות והמובילות בארץ בתחום ניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. קראוס נימצא כעת בעיצומו של "מסע 7 הפסגות", שייקח אותו לפסגות 7 ההרים הגבוהים ביותר בשבעת היבשות בעולם. במסגרת המסע הוא טיפס כבר על הקלימנגרו, המון-בלאן והמק'קינלי.

מקור המאמר

טיפוס הרים – להשתמש בפחד – מאת יורם קראוס

- האם טיפוס הרים באמת מסוכן או שמדובר רק בתדמית שנוצרה לו?

יורם קראוס: "מהי ההגדרה של ספורט מסוכן? האם ספורט שאנשים מתים בו הוא ספורט מסוכן, אז כן, בכל שנה אנשים מתים בניסיון לטפס על הרים ברחבי העולם. אך אולי אנו צריכים לחפש את המספר היחסי? כלומר, מידי שנה מטפסים עשרות אלפי מטפסים, חובבים ומקצוענים, כמעט על כל פסגת הר ברחבי העולם. לא כולם מתים, והאמת היא שמדובר בפחות מאחוז מכלל המטפסים. הבעיה היא שאנו שומעים ונחשפים לספורט הזה רק כשקורה אסון. אבל האמת היא, שהסכנה עד כדי מוות, היא חלק בלתי נפרד מספורט טיפוס ההרים".

- מהו האסון האחרון שהתרחש במהלך טיפוס הרים?

יורם קראוס: "בספטמבר האחרון (2008), נקברו שמונה מטפסי הרים תחת מפולת שלגים שאירעה סמוך לפסגת המון-בלאן, שבאלפים הצרפתיים. המון-בלאן, דווקא נחשב לאחד ההרים שמושך אליו כמעט הכי הרבה מטפסים בעולם ולמרות זאת, בכל שנה נהרגים שם כמה מטפסים בניסיון להגיע לפסגתו".

- ידוע מה גרם למספר כה גדול של הרוגים?

יורם קראוס: "הקבוצה האחרונה שנהרגה שם עשתה טעות בסיסית -  במקום לטפס כשהם קשורים מכסימום ארבע בחבל, הם נקשרו שמונה לחבל אחד, וכך כשתפסה אותם המפולת היא סחבה איתה את כל השמונה שהיו קשורים יחד. לולא הטעות הזו, יכול להיות שמספר ההרוגים היה קטן יותר".

- האם אי אפשר להגיע להישגים מבלי להסתכן?

יורם קראוס: "אף מטפס מקצוען ואחראי לא מחפש את הסכנות. הם נמצאות שם כחלק מהדרך לפסגה ומי שמחפש אותן בכוונה הוא פשוט מטפס לא אחראי. לטפס על קצה גבול היכולת שלך תוך התגברות על הסכנות זה כמו שטייס קרב מטיס את המטוס על קצה המגבלות שלו, כדי להשיג יתרון על היריב. הוא לומד ומתאמן על זה והכל נעשה בתכנון נכון ובאחריות.  כמו שטיסה קרבית מסוכנת עד כדי סכנת מוות, כך גם טיפוס הרים. קיים קו דק המפריד בין טיסה נכונה ומדויקת על קצה המגבלה, לבין טיסה על קצה המעטפת שתביא לאובדן שליטה ולהתרסקות. גם בטיפוס הרים יש גם חלק גדול לידיעה איך להגיע לקצה המגבלה, לקצה המעטפת של היכולות שלך, מבלי שזה יביא למותך".

- איך עושים זאת?

יורם קראוס: "מי שמתכנן נכון, מתכונן היטב למסע, משנן שוב ושוב את המסלול לפרטי פרטים), בדיוק כמו שטייס לומד ומשנן את נתיב הטיסה. מי שיודע להכיר במגבלות שלו  ובמגבלות הציוד ומקפיד כל הזמן לא לקחת סיכונים מיותרים וטיפשיים – הוא זה שיגמור את המסלול ויגיע לפסגה".

•-        האם מדובר בטכניקה נרכשת ?

יורם קראוס: "קיימות מספר טכניקות שונות כדי ללמוד איך להתמודד עם הפחד ולרתום אותו לטובתך ולטובת השגת המטרה. הטכניקות האלה הם אותם טכניקות המשמשות בתחומים רבים אחרים, המלמדות איך להוציא מעצמנו את המאמץ האחרון, את הטיפה המנצחת. אבל הבסיס של כל הטכניקות הללו זהה – כדי להגיע לרמות הגבוהות אתה חייב קודם כל להכיר טוב-טוב את עצמך. ראוי להזכיר גם את טכניקת ה"חשיבה החיובית" (positive thinking), המשמשת להתמודדות עם פחדים בלא מעט תחומים, תוך גיוס המשאבים של האני הפנימי, כדי להוציא מעצמך את המכסימום  וכדי לרתום את האדרנלין של הפחד לטובת המצב"

על המחבר:

 יורם קראוס, הוא מטפס הרים מנוסה ומנכ"ל חברת SMS, מהחברות הגדולות והמובילות בארץ בתחום ניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. קראוס נימצא כעת בעיצומו של "מסע 7 הפסגות", שייקח אותו לפסגות 7 ההרים הגבוהים ביותר בשבעת היבשות בעולם. במסגרת המסע הוא טיפס כבר על הקלימנגרו, המון-בלאן והמק'קינלי.  

מקור המאמר