הבריחה מהמרכז – קווים לדמותה של הגירה עסקית מאת: יורם קראוס

- האם ניתן לשרטט קווים למגמת הגירה של העסקים מתל-אביב?

יורם קראוס: "הייתי מחלק את מגמת הגירת העסקים מתל-אביב לשלושה גלים. עד לפני שנים ספורות בלבד, כל עסק או חברה שרצתה להתהדר בסממן חיצוני של עושר וחוסן הייתה מתמקמת באחד המגדלים בלב תל-אביב. אף אחד לא לקחת בחשבון את הפקקים, המחסור במקומות חנייה גם לא את גובה הארנונה לעסקים שגובה עיריית תל-אביב. מה שחשוב היה להיות על קו החוף או באחד ממרכזי העסקים של העיר הגדולה.

- להיכן עברו גלי ההגירה הראשונה של העסקים ?

יורם קראוס: "כיוון המעבר הראשון מתל-אביב היה דווקא קרוב, מרחק נגיעה מהעיר הגדולה לאזור הבורסה ברמת-גן. שם סביב רחוב אבא הילל ברמת-גן התמקמו כל חברות ההיי-טק שפרחו בישראל עד התנפצות בועת האינטרנט ב-2001. מדוע בחרו פליטי תל-אביב דווקא ברמת-גן אין על כך תשובה ברורה, כי תעריפי הארנונה לעסקים שגובה עיריית רמת-גן דומים מאוד לאלה שגובה עיריית תל-אביב. גם מבחינת הפקקים ומקומות החנייה אין הבדל גדול בין השתיים. אבל זו הייתה המגמה. אמנם, גוגל (GOOGLE) עדיין לא הייתה קיימת ולמייקרוסופט או לסאפ (SAP) לא היו עוד תחרים בתחומם, אבל אם היית חברת סטרט-אפ שרצתה לשדר יוקרה, היית צריך לשכור משרד סביב רחוב אבא הילל ברמת-גן".

- מה היה הכיוון של הגל השני של החברות והעסקים?

יורם קראוס: "הגל השני כבר חיפש לצאת מהעיר הגדולה, אבל לא להתרחק ממנה יותר מידי. הכיוון היה לאזור הרצליה פיתוח או לאזור רמת החייל, לדוגמא. אם מחפשים לשרטט איזשהו ציר, אז נתיבי איילון יכולים להוות ציר שכזה. כל החברות הגדולות התמקמו שם, כולל חברות הסלולר וההיי-טק. נרשם חיסכון מסוים בארנונה ולעיתים גם בדמי השכירות, אך המעבר להרצליה הצליח גם לפתור במשהו את בעיית הפקקים וגם מצוקת החנייה קיבלה קצת אוויר לנשימה, אף שהוחלפה בחנייה בתשלום בחניונים שפרחו באזור העסקים". 

- הגל השלישי, זה של היום, לאן הוא עובר?

יורם קראוס: "הגל השלישי כבר מחפש את הטוב הכין שרק ניתן למצוא אותו. כלומר, הוא יחפש לחסוך – הן בארנונה, הן בדמי השכירות, הוא יחפש להקל על העובדים והלקוחות להגיע למשרדים, והוא גם יחפש עבורם מקום שיוכל להציע חנייה בשפע. אם הגל השני התמקם לאורך ציר נתיבי איילון, אנו יכולים לראות כיום חברות ועסקים המחפשים להתמקם לאורך כביש חוצה ישראל (כביש 6) או לאורך מסילת הרכבת. מדובר בחברות ועסקים הבורחים מהכרך הגדול ומתמקמים בפריפרייה ובערי הלוויין הקטנות שסביב תל-אביב. כך זה בפתח-תקווה, בראשו-לציון, ואפילו יש המצפינים עד קיסריה ואף אחד כבר לא מרים גבה".


מקור המאמר

Add comment פברואר 9, 2009

הבריחה מהמרכז

מחירי השכירות והארנונה עם מצוקת החנייה והפקקים, חתמו סופית את טופס המעבר של חברות ועסקים רבים מת"א-רמת-גן לעריי הלוויין של העיר הגדולה. המשבר הכלכלי רק חיזק את המגמה

מאת: יורם קראוס

כשמילת המפתח כיום בקרב חברות ועסקים היא התייעלות וחיסכון, הכיוון היה ברור וצפוי, קובע יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. "אמנם, אנחנו עדיין לא רואים שיירות של משאיות הובלה הנושאות את מטלטליהן של המשרדים והחברות הרחק והחוצה מת"א. אך הראשונים כבר יצאו את העיר הגדולה וסימנו בכך את הדרך לבאים אחריהם.

"השאר יגיעו, בזה אין לי ספק", אומר יורם קראוס, שהחברה בראשה הוא עומד – SMS, נחשבת הגדולה בתחומה באזור המרכז וגם היא בחרה לצאת החוצה מהעיר הגדולה. בימים אלו עוברת חברת SMS שהייתה ממוקמת בקומה ה-30 של מגדלי אביב ברמת-גן, אל מרכז ההיי-טק שברמת החייל.

- מדוע?

יורם קראוס: "כי מחירי הנדל"ן להשכרה באזור ת"א-רמת-גן לא משאירים כיום הרבה ברירות לאלה המחפשים את הבונקר כדי להעביר בו את ימי הזעם והסופה הכלכלית, שעל פי כל המומחים מה שקורה היום אלה רק הניצנים. לכן, כותרות מדורי הכלכלה בסגנון – "זה רק הקדימון של התחלת הפתיח", רק מזרזים את אלה שעדיין נשארו עדיין לעבוד במרכז. ואלה מתחלקים לשניים – אלה שהחליטו להישאר בת"א-רמת-גן עד יעבור זעם, ואלה שכבר מחפשים (או שכבר מצאו) משרדים חדשים בפריפרייה, היכן שניתן לחסוך כמה אלפי דולרים יפים בחודש.

- הכל בגלל דמי השכירות?

יורם קראוס: "נחטא לאמת אם נשליך את כל האשמה על דמי השכירות הגבוהים של ת"א –רמת-גן. ואלה אכן גבוהים יחסית למרכזי העסקים שמחוץ לעיר הגדולה. לשם ההשוואה, דמי השכירות בגימור מלא בת"א עומדים כיום בממוצע, על 20-24 דולר למ"ר. זאת לעומת 16 דולר למ"ר בפ"ת ורעננה, ואפילו 12 דולר למ"ר בראש העין, לוד, יקום, או בקרית שדה התעופה.

גם הארנונה היא כיום נתון משמעותי בעלות השכירות וזו משחקת כמובן לטובת עריי הלוויין של ת"א-רמת-גן. שם, מחוץ למרכז, כמו רעננה, פ"ת ודומיהן, גובים כיום עד 2 דולר למ"ר לחודש ויש אף שמסתפקים בדולר אחד למ"ר פלוס הנחה לשלוש השנים הראשונות להתמקמות. עיריית ת"א, לעומת זאת, גובה כיום 6-4 דולר למ"ר לחודש.

- קיימים גורמים נוספים שמשחקים תפקיד במגמה?

יורם קראוס: "על פערי המחירים הלו יש להוסיף נתון משמעותי נוסף והוא הנגישות. פקקי התנועה והמחסור החריף והמתגבר במקומות חנייה בעיר הגדולה מהווים כיום גורם שכבר אי אפשר להתעלם ממנו. הנגישות הפכה כבר לתנאי חשוב והכרחי לחברות ועסקים המחפשים מיקום חדש למשרדיהם. כי מעבר להיבט האקולוגי שהפך כבר לדגל ירוק והכרחי להתהדר בו, יש לנגישות השלכה ישירה הן לאיכות תנאי העבודה של העובדים או האורחים המגיעים למשרדים והן לחיסכון בשעות עבודה. בתחום הזה לת"א –רמת-גן אין תשובה מנצחת בהתמודדות מול מרכזי ההיי-טק והעסקים שבערי הלוויין של העיר הגדולה. המרכזים הללו דאגו מראש לספק לעובדים בהם מרכזי הסעדה ושירותים בחלק מהם אפילו עד לרמת גני ילדים וספורט, כמו לדוגמא בפארק ההיי-טק של נכסי אזורים בפ"ת. במגמה הזו השתלבה גם מגמת ההגירה מהעיר הגדולה של העובדים עצמם, שרובם כבר גרים כיום מחוץ לת"א-רמת-גן".

Add comment פברואר 8, 2009

מידות מינימאליות בבנייה – יש דבר כזה – מאת יורם קראוס

•-          האם קבלנים ויזמים מחויבים בשטחי בניה מינימאליים של חדרים, חלונות וכד'?

יורם קראוס: "אולי תתפלאו – אבל התשובה היא חיובית. תקנות התכנון והבנייה קובעות מידות מינימום של חללים שונים בדירה ושל אלמנטים שונים בבניה. כגון:גובה מינימאלי של החדרים, שטח מינימאלי של חדר מגורים, רוחב המטבח וחדרי אמבטיה , מספר חדרי המגורים בדירה, שטח פתחי החלונות ועוד. על פי חוק מכר דירות, אי עמידה בתקנות הללו, כמוה כאי התאמה בבנייה, כלומר כמוה כיצירת ליקויי בניה".

•-          מה אומרות התקנות בנוגע לשטחי חדרים וגובהם?

יורם קראוס: "ראשית, התקנות קובעות שבכל דירה חייב להיות לפחות חדר מגורים אחד, ששטחו לפחות 12 מ"ר. בדירת חדר שטח החדר המינימאלי אמור להיות 14 מ"ר. השטח המינימאלי של חדר המגורים, על פי התקות, חייב להיות לפחות 8 מ"ר ורוחבו המינימאלי 260 ס"מ.

- מה אומרות התקנות לגבי מטבח?

יורם קראוס: "השטח המינימאלי של המטבח חייב להיות 6 מ"ר, לפחות ורוחבו 170 ס"מ. כאשר מדובר בדירת חדר אז ניתן להסתפק במטבח קטן יותר, ששיטחו המינימאלי 4.5 מ"ר. אולם, כאשר קיימת פינת אוכל הגובלת במטבח, מרשות התקנות להסתפק במטבח ששטחו המינימאלי יהיה רק  5 מ"ר. אגב, התקנות אינן מתייחסות למטבחים המחוברים לשטחים פתוחים כדוגמת סלון". 

•-          ואיך צריך לבנות שירותים/מקלחת?

יורם קראוס: "לגבי שירותים אומרות התקנות ששטחן המינימאלי אמור להיות 1.1 מ"ר ורוחב מינימאלי של 80 ס"מ. השטח המינימאלי של חדר האמבטיה צריך להיות לא פחות מ-2.5 מ"ר כאשר רוחבו המינימאלי צריך להיות לא פחות מ-145 ס"מ.

  

•-          ואם מדובר בחדר אמבטיה שבה יש גם שירותים?

יורם קראוס: "כאשר חדר הרחצה מכיל גם מקלחת ואסלה אז שטחו המינימאלי אמור להיות לא פחות מ- 1.8 מ"ר, כאשר שטחו המינימאלי צריך להיות 0.90 ס"מ".

 

•-          מה אומרות התקנות לגבי חלונות בחדרי מגורים?

יורם קראוס: "ראשית, התקנות קובעות שחדרי מגורים ומטבחים חייבים להכיל חלונות הפונים אל החוץ. בחדרי מגורים, שטחו המינימאלי של הלון צריך להיות 8% משטח רצפת החדר. אבל התקנות מתייחסות לשטח הפתח של החלון ולא לשטח הזיגוג, שהוא קטן, לעיתים עד כדי מחצית, משטח הפתח של החלון".

על המחבר:

יורם קראוס, הוא מייסד ומנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. החברה פועלת בתחום הבנייה מזה למעלה מ-15 שנים ובין לקוחותיה נמנים ארגונים ומוסדות חשובים בישראל, כמו משרד הביטחון, ארגונים פיננסיים כמו בנקים וחברות ביטוח וחברות היי-טק בינלאומיות, כגון גוגל, סאפ, הוט ועוד. SMS בראשותו של יורם קראוס, פועלת בישראל ובחו"ל ונחשבת כיום לחברה הגדולה בתחומה במרכז הארץ.


מקור המאמר

Add comment דצמבר 29, 2008

בנייה עצמית – כיצד לחסוך עלויות – מאת יורם קראוס

"אם יש לכם קצת חוש טכני ואינכם מפחדים מלהחזיק ביד פטיש או מקדחה, אתם יכולים להוזיל משמעותית את עלויות הבנייה של הבית שאתם רוצים לבנות במו ידכם", אומר יורם קראוס. "דרושה רק קצת הבנה בתחום הבנייה וחוש טכני מינימאלי. אבל, אם אתם לא בטוחים ביכולות שלכם בתחום, ואולי גם חוששים מהתגובות של האישה – השאירו את העבודה לבעלי המקצוע".

 "דבר ראשון, התחילו להתעניין וללמוד את התחום", מציע יורם קראוס. "שמעו מה יש  לאנשים שעברו את התהליך בעצמם לומר לכם, נסו ללמוד כמובן מהטעויות שלהם, וחפשו כמה שיותר טיפים ועצות מאנשים שעובדים בתחום – הם הרי מבנים יותר טוב מכולם".

"לפני שאתם מתחילים לעבוד", מייעץ יורם קראוס "אספו כמה שמות וכתובות של ממליצים, קבלו כמה שיותר הצעות מחיר והשוו מחירים. אל תזלזלו בניסיון, בכישורים ובמוניטין של בעלי המקצוע. לפעמים עדיף לשלם קצת יותר למישהו שעושה עבודה טובה מאשר לחסוך כמה שקלים אצל בעל מקצוע לא כל כך טוב, כי הרי בסופו של דבר, החיסכון של כמה השקלים יהפוך להוצאה גדולה יותר בתיקונים ובשיפוצים של מה שהוא לא עשה טוב".

"כמו כן, אל תהססו לגשת בעצמכם לאתרי בניה" אומר יורם קראוס, "תבדקו במו עינכם עבודות קודמות של בעלי המקצוע, כי אין כמו מראה עיניים וכמו שאומרים – תמונה אחת שווה אלף מילים של הקבלן".

"אם תבחרו להפעיל בעצמכם את בעלי המקצוע השונים במקום קבלן ראשי, אתם יכולים לחסוך כ-15% מהעלויות" אומר יורם קראוס. "אבל,  קחו בחשבון שמדובר בהתעסקות שלא תשאיר לכם הרבה זמן פנוי, ולא מעט מתחים וכאבי ראש – אם אתם בנויים לזה אתם יכולים לחסוך הרבה".    

"בהערכה גסה, ניתן לחסוך 10-15 אחוז מהעלויות אם תיקחו עליכם את תפקיד הקבלן", אומר יורם קראוס. "זה אומר להפעיל  ישירות את הפועלים, לנהל אותם, לעמוד להם על הראש, ובשביל כך צריך גם ידע מינימאלי בתחום".   

"אם אתם מחפשים איפה לקצץ ולחסוך, עדיף כבר לחסוך בגימור", אומר יורם קראוס. "רכיבי השלד הם הרכיבים החשובים יותר בהסתכלות לטווח ארוך ולכן לא מומלץ לחסוך בהם. זאת ועוד, עלות השלד היא בסביבות 40% מסך כל הפרויקט, בעוד שעלויות הגימור נעות סביב ה-60%. לפיכך, חיסכון בגימור הוא חיסכון גדול יותר".

הזמינו "אם כבר החלטתם ללכת בכיוון הזה, אז דבר ראשו היו מסודרים" מציע יורם קראוס. "סדר יחסוך לכם הרבה זמן וכאבי ראש, הכינו לעצמכם תיקייה שמיועדת לפרויקט בה תרשמו הכל לפרטי פרטים. אל תסתמכו על הזיכרון. אתם גם יכולים לקחת כמה הצעות מיועצים ומתכננים שונים כדי ליישם אותם בעצמכם".

 

על המחבר:

יורם קראוס, הוא מייסד ומנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. החברה פועלת בתחום הבנייה מזה למעלה מ-15 שנים ובין לקוחותיה נמנים ארגונים ומוסדות חשובים בישראל, כמו משרד הביטחון, ארגונים פיננסיים כמו בנקים וחברות ביטוח וחברות היי-טק בינלאומיות, כגון גוגל, סאפ, הוט ועוד. SMS בראשותו של יורם קראוס, פועלת בישראל ובחו"ל ונחשבת כיום לחברה הגדולה בתחומה במרכז הארץ.


מקור המאמר

Add comment דצמבר 22, 2008

ההיסטוריה של ניסיון האדם לכבוש את פסגות העולם – מאת יורם קראוס

•-          מה מאפיין את מטפסי ההרים הראשונים?

יורם קראוס: "פסגות ההרים הגבוהים תמיד היו שם ומשכו אליהם את ההרפתקנים לאורך כל ההיסטוריה האנושית. וההיסטוריה הזו רצופה בסיפורים מסמרי שיער על אלה שניסו להציב את רגליהם על הפסגה. הראשונים מבין מטפסי ההרים עשו זאת כמעט ללא ציוד כשהן מסתמכים על רגליהם וידיהם בלבד. ציוד הטיפוס המודרני נכנס לשימוש רק בתחילת המאה שעברה ואלה שעשו זאת לפני כן, טיפסו בידיים חשופות ממש, ללא ציוד טיפוס מינימאלי, עם ביגוד שבקושי הספיק להגן עליהם מהקור. כך שהניסיונות שלהם מקבלים עוצמה נוספת אל מול ציוד המטפסים הקיים היום ואמצעי הניווט הטכנולוגיים החדשים.

ראוי לזכור גם, שמדובר בתקופה בה רגל אדם עדין לא דרכה בחלקים גדולים מהעולם והמטפסים הראשונים הביאו עימם מידע חדש לגיאוגרפים וגיאולוגים, והם היו בעצם חלק מהחבורה המכובדת של מגליי העולם, בדיוק כמו הספנים הראשונים".

•-          האם מסלולי הטיפוס היו אותם מסלולים בהם מטפסים כיום?

יורם קראוס: "מטפסי ההרים הראשונים בהיסטוריה חיפשו את הדרך הקצרה ביותר להגיע לפסגה. לעיתים הייתה זו אכן גם הדרך הקלה להגיע לפסגת ההר, אך לעיתים היה זה ממש ללכת עם הראש בקיר, אבל ללא אמצעי ניווט הם כל הזמן חיפשו לראות את הפסגה כדי שיוכלו לנווט אליה. רק שהתפתח ספורט טיפוס ההרים, התחילו בקהילת המטפסים לחפש גם את המסלולים הקשים יותר לטיפוס, פשוט כאתגר".

•-          מי היו המטפסים הראשונים שנרשמו בדפי ההיסטוריה של טיפוס הרים?

יורם קראוס: "היום אלה צמד המטפסים הצרפתיים ז'אק בלמנט ומישל פסקאר

 ((Jacques Balmat and Michel G. Paccard, שכבשו את פסגת המון-בלאן, שברכס הרי האלפים. זהו ההישג הראשון שמקובל להצביע עליו".  

•-          מתי הוקם המועדון האלפיני הראשון?

יורם קראוס: "המועדון האלפיני הוקם בלונדון בשנת 1858, חשיבותו הייתה גם במגזין שהוציא לאור, שהיווה מכשיר חשוב להפצה לשיתוף הידע בין מטפסי הרים בעולם וכמובן גם לתיעוד הטיפוסים הראשונים".

•-          מי היו המטפסים שהופיעו אחרי ז'אק בלמנט ומישל פסקאר?

 יורם קראוס: "ב-1889 הגיע אלברט מוריי (Albert F. Mummery ) לפסגת הקילימנג'ארו וב-1906 הגיע קבוצת מטפסים בראשות הדוקס אבורסי (י(Abruzz לפסגת הר קניה. אותו דוכס המשיך כעשר שנים אח"כ (1897) וטיפס את הר סנט. אליאס (Mt. St. Elias). זה היה במסגרת המעבר הטבעי של מטפסי ההרים לכבוש את פסגות ההרים באפריקה ואסיה לאחר שמיצו את הפסגות באירופה".

•-          אי אפשר בלי לציין את הכיבוש המפורסם ביותר – כיבוש גג העולם…

יורם קראוס: "כיבוש הפסגה הגבוהה בעולם, הלו הוא הר אוורסט שברכס הרי ההימלאיה, נעשה ע"י המטפסים האגדתיים אדמונד הילריי ( Edmund Hillary) מניו זילנד וטנזינג נורגיי ((Tenzing Norgay בן שבט השארפה, החיים בהרי ההימלאיה. הם הגיעו לגג העולם בשנת 1953".  

 

על המחבר:

 יורם קראוס, הוא מטפס הרים מנוסה ומנכ"ל חברת SMS, מהחברות הגדולות והמובילות בארץ בתחום ניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. קראוס נימצא כעת בעיצומו של "מסע 7 הפסגות", שייקח אותו לפסגות 7 ההרים הגבוהים ביותר בשבעת היבשות בעולם. במסגרת המסע הוא טיפס כבר על הקלימנגרו, המון-בלאן והמק'קינלי.


מקור המאמר

Add comment דצמבר 21, 2008

ההרים של מסלול 7 הפסגות – מאת יורם קראוס

(מאמר רביעי ואחרון בסדרה)

 

יורם קראוס: "ההר השביעי במסלול 7 הפסגות, הוא על פי הסדר שנקבע בתחילת הסדרה, גם ההר הנמוך ביותר מבין השבעה. אך הוא גם הבעייתי ביותר, מכיוון שהויכוח מיהו ההר הגבוה ביותר ביבשת אוקיאניה לא נפתר עדין. על אחת כמה וכמה מבחינת המטפסים הישראלים, מכיוון שקשה לישראלים להיכנס לאינדונזיה, שאיננה מקיימת קשרים דיפלומטיים עם ישראל. לכן, מבחינת חובבי הטיפוס הישראלים, ההר הגבוה ביותר ביבשת אוקיאניה נמצא באוסטרליה. הויכוח מיהו ההר הגבוה ביותר ביבשת הזו נמשך עדין במלוא עוזו בקרב מטפסי הרים בכל העולם ואגב, לא מעט מטפסי הרים בוחרים לטפס על שניהם"

במאמר שלהלן, שהוא גם האחרון בסדרה, בחר יורם קראוס להתייחס לשני ההרים הגבוהים ביבשת אוקיאניה.

 

7.

ההר: פונאק ג'איה (קרסטנז פירמיד)

היבשת: אוקיאניה

 

יורם קראוס: "הר "פונאק ג'איה", הנקרא גם "קרסטנז פירמיד", מתנשא לגובה של 4,884 מטרים. זהו ההר הגבוה ביותר באינדונזיה, הממוקם באי גינאה החדשה ופסגתו מוכרת כפסגה הגבוהה ביותר בכל איי העולם. הפונאק ג'איה נכבש לראשונה רק בשנת 1962. מי שעשה זאת היה מטפס הרים אוסטרי בשם הנריך הרייר, שטיפס על ההר יחד עם עוד שלושה מטפסים נוספים. קשה להגיע לסביבת ההר כדי לטפס עליו, השירותים למטפסים כמעט ולא קיימים ועל המטפסים להסתדר ולדאוג לכל הציוד הדרוש לטיפוס ולינה בעצמם. ההר עצמו נחשב קל לטיפוס, הקרחונים על פסגתו של ההר נמסו בעקבותץ התחממות כדור הארץ, אך אין זה אומר שמדובר בטיול צופים". 

- על שם מי נקרא ההר?

יורם קראוס: "ההר נקרא "קרסטנז פירמיד" על שם הספן ההולנדי ג'אן קרסטנז, שראה לראשונה את ההר כבר בשנת 1623, כשלוש מאות שנה לפני שמישהו הצליח לכבוש את ההר, ודיווח לשולחיו באירופה שראה שלג קרוב לקו המשווה. בזמנו, אף אחד לא האמין לדיווחיו של קרסטנז על שלג ליד קו המשווה, והוא הפך לבדיחה בקרב מגלי העולם של ימי הביניים. כמובן, ששנים רבות אחרי מותו, התברר שקרסטנז אכן צדק".

7/א.

 

ההר: קוזיאוסקו

היבשת: אוסטרליה

 

יורם קראוס: "הקוזיאוסקו שגובהו 2,228 מטרים, נמצא בדרום מזרח יבשת אוסטרליה, שהינה יבשת שטוחה ברובה ונדיר למצוא בה הרים גבוהים. זהו אכן ההר הנמוך ביותר מבין ההרים שבמסלול 7 הפסגות, ולכן אך טבעי הוא שהטיפוס עליו נחשב לקל מבין השבעה. אך שוב, אין זה אומר שההגעה לפסגת ההר דומה לטיול משפחות קליל – סופות השלגים הבלתי צפויות ומזג האוויר שמגיע בעקבותיהם, כבר גבו את חייהם של לא מעט מטפסי הרים, שקפאו למוות בניסיון להגיע לפסגתו. אגב, בסמוך לקוזיאוסקו נמצא אתר הסקי היחידי באוסטרליה".

-          על שם מי נקרא ההר?

יורם קראוס: "הקוזיאוסקו נקרא על שמו של דוכס פולני, שהצליח להיכנס לדפי ההיסטוריה רק בזכות העובדה, שהמטפס הראשון שהגיע אל פסגת הקוזיאוסקו היה כמובן פולני".

 

 

 על המחבר:

 יורם קראוס, הוא מייסד ומנכ"ל חברת SMS, לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, ומטפס הרים בזמנו הפנוי. לפני כשנתיים החל קראוס את מסלול  שבע הפסגות, במסגרתו טיפס כבר על הקילימנג'רו, המון-בלאן והמק'קינלי.

Add comment דצמבר 15, 2008

טיפוס הרים – להשתמש בפחד – מאת יורם קראוס

- האם טיפוס הרים באמת מסוכן או שמדובר רק בתדמית שנוצרה לו?

יורם קראוס: "מהי ההגדרה של ספורט מסוכן? האם ספורט שאנשים מתים בו הוא ספורט מסוכן, אז כן, בכל שנה אנשים מתים בניסיון לטפס על הרים ברחבי העולם. אך אולי אנו צריכים לחפש את המספר היחסי? כלומר, מידי שנה מטפסים עשרות אלפי מטפסים, חובבים ומקצוענים, כמעט על כל פסגת הר ברחבי העולם. לא כולם מתים, והאמת היא שמדובר בפחות מאחוז מכלל המטפסים. הבעיה היא שאנו שומעים ונחשפים לספורט הזה רק כשקורה אסון. אבל האמת היא, שהסכנה עד כדי מוות, היא חלק בלתי נפרד מספורט טיפוס ההרים".

- מהו האסון האחרון שהתרחש במהלך טיפוס הרים?

יורם קראוס: "בספטמבר האחרון (2008), נקברו שמונה מטפסי הרים תחת מפולת שלגים שאירעה סמוך לפסגת המון-בלאן, שבאלפים הצרפתיים. המון-בלאן, דווקא נחשב לאחד ההרים שמושך אליו כמעט הכי הרבה מטפסים בעולם ולמרות זאת, בכל שנה נהרגים שם כמה מטפסים בניסיון להגיע לפסגתו".

- ידוע מה גרם למספר כה גדול של הרוגים?

יורם קראוס: "הקבוצה האחרונה שנהרגה שם עשתה טעות בסיסית -  במקום לטפס כשהם קשורים מכסימום ארבע בחבל, הם נקשרו שמונה לחבל אחד, וכך כשתפסה אותם המפולת היא סחבה איתה את כל השמונה שהיו קשורים יחד. לולא הטעות הזו, יכול להיות שמספר ההרוגים היה קטן יותר".

- האם אי אפשר להגיע להישגים מבלי להסתכן?

יורם קראוס: "אף מטפס מקצוען ואחראי לא מחפש את הסכנות. הם נמצאות שם כחלק מהדרך לפסגה ומי שמחפש אותן בכוונה הוא פשוט מטפס לא אחראי. לטפס על קצה גבול היכולת שלך תוך התגברות על הסכנות זה כמו שטייס קרב מטיס את המטוס על קצה המגבלות שלו, כדי להשיג יתרון על היריב. הוא לומד ומתאמן על זה והכל נעשה בתכנון נכון ובאחריות.  כמו שטיסה קרבית מסוכנת עד כדי סכנת מוות, כך גם טיפוס הרים. קיים קו דק המפריד בין טיסה נכונה ומדויקת על קצה המגבלה, לבין טיסה על קצה המעטפת שתביא לאובדן שליטה ולהתרסקות. גם בטיפוס הרים יש גם חלק גדול לידיעה איך להגיע לקצה המגבלה, לקצה המעטפת של היכולות שלך, מבלי שזה יביא למותך".

- איך עושים זאת?

יורם קראוס: "מי שמתכנן נכון, מתכונן היטב למסע, משנן שוב ושוב את המסלול לפרטי פרטים), בדיוק כמו שטייס לומד ומשנן את נתיב הטיסה. מי שיודע להכיר במגבלות שלו  ובמגבלות הציוד ומקפיד כל הזמן לא לקחת סיכונים מיותרים וטיפשיים – הוא זה שיגמור את המסלול ויגיע לפסגה".

•-        האם מדובר בטכניקה נרכשת ?

יורם קראוס: "קיימות מספר טכניקות שונות כדי ללמוד איך להתמודד עם הפחד ולרתום אותו לטובתך ולטובת השגת המטרה. הטכניקות האלה הם אותם טכניקות המשמשות בתחומים רבים אחרים, המלמדות איך להוציא מעצמנו את המאמץ האחרון, את הטיפה המנצחת. אבל הבסיס של כל הטכניקות הללו זהה – כדי להגיע לרמות הגבוהות אתה חייב קודם כל להכיר טוב-טוב את עצמך. ראוי להזכיר גם את טכניקת ה"חשיבה החיובית" (positive thinking), המשמשת להתמודדות עם פחדים בלא מעט תחומים, תוך גיוס המשאבים של האני הפנימי, כדי להוציא מעצמך את המכסימום  וכדי לרתום את האדרנלין של הפחד לטובת המצב"

על המחבר:

 יורם קראוס, הוא מטפס הרים מנוסה ומנכ"ל חברת SMS, מהחברות הגדולות והמובילות בארץ בתחום ניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי. קראוס נימצא כעת בעיצומו של "מסע 7 הפסגות", שייקח אותו לפסגות 7 ההרים הגבוהים ביותר בשבעת היבשות בעולם. במסגרת המסע הוא טיפס כבר על הקלימנגרו, המון-בלאן והמק'קינלי.  


מקור המאמר

Add comment דצמבר 4, 2008

קוראים לזה "פרצלציה" – מאת יורם קראוס

כל מה שרציתם לדעת על פרצלציה ולא העזתם לשאול

מאת: יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי

"פרצלציה" – הגדרה:

יורם קראוס: "פרצלציה הינה הליך של פורמאלי של חלוקה מחדש של שטח קרקע למספר מגרשים קטנים, כך שלאחר חלוקתם תהיה אפשרות לרשום אותם בטאבו.

"פרצלציה מבוצעת לצורך וניצול יעיל יותר של שטח קרקע מסוים במטרה לפתחו, כדי לאפשר למשל לבנות עליו יותר בתי מגורים מאשר היה אפשר בתוכנית מתאר הקודמת. לדוגמא, שטח מסוים שעל פי תוכנית המתאר הייתה מותר עליו בנייה של בית אחד בלבד, מחולק בהליך הפרצלציה לכמה חלקות קטנות יותר שעל כל אחת מהן ניתן לבנות בית אחד או יותר. על פי רוב, חלק מהקרקע שעברה פרצלציה מופשר ומופקע לצרכי ציבור על מנת לבנות עליו מבני צבור, כבישים, מדרכות, שטחי חניה לרכבים וכד'.

לצורך הדוגמא, כאשר יש לקרקע מסוימת מספר בעלים רשומים, אך אי אפשר לבנות עליה יותר מבית אחד ואז ביצוע פרצלציה מאפשרת השבחה של השטח וחלוקה צודקת של הקרקע בין בעליה", מסביר יורם קראוס. "יש ומבצעים פרצלציה במסגרת של התחדשות עירונית/מקומית כדי לאפשר לרשות המקומית לנצל את הקרקע לבנייה של מוסדות או דברים אחרים לצרכי הציבור".

"רהפרצלציה"- הגדרה:  

יורם קראוס: "רפרצלציה" הינו ההליך ההפוך לפרצלציה, שבו מאחדים כמה מגרשים קטנים לחלקת מקרקעין אחת גדולה, על מנת לאפשר פיתוח של השטח במסגרת תוכנית המתאר המקומית". 

הסכמת הבעלים

יורם קראוס: "החוק מתיר לועדות המקומית לתכנון ובנייה לכפות ביצוע הליך פרצלציה על בעלי קרקע, אשר לדוגמא חוסר ההסכמה ביניהם עוצר תהליך פיתוח שטח הנחוץ לרשות או לתושביו. כאשר ההתארגנות לביצוע הפרצלציה באה מבעלי הקרקע, אז חייבים את הסכמת כל הבעלים הרשומים לצורך איחוד או חלוקה מחדש של החלקה"

עלות הפרצלציה

יורם קראוס: "ביצוע פרצלציה הוא הליך מורכב התלוי בגורמים רבים, כמו מנהל מקרקעי ישראל, ועדות מקומיות ומחוזיות, משרדי ממשלה וכד'. הוא תלוי גם במשתנים רבים, כמו גודל השטח המדובר, מיקומו וכד'.

"ככלל, אין דין חלקה אחת כדין השנייה. לכן גם אין מחיר אחיד להליך הפרצלציה וקשה להעריך את עלותה.

"אולם, יש אפשרות לבקש לקבל אומדן לפני ביצוע ההליך במשרד השיכון או במנהל מקרקעי ישראל. בשוק יש גם עורכי דין המתמחים בתחום ויכולים לתת הערכה, אבל מדובר בהערכות בלבד".


מקור המאמר

Add comment דצמבר 1, 2008

בונים ירוק מאת יורם קראוס

יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS, שהיה מעורב בלא מעט פרויקטים ירוקים, עונה על שאלותיכם ומגיש כמה טיפים ירוקים שכדאי לכם ליישם

- שלום יורם קראוס, אנחנו מאוד רוצים לבנות את ביתנו החדש כך שיהיה ירוק למהדרין, מה עלינו לעשות? 

יורם קראוס: "דבר ראשון יש לזכור כי הבנייה הירוקה מתחילה עוד לפני שהנחתם את הבלוק הראשון. כלומר, בנייה ירוקה מתחילה כבר בשלב התכנון. כך שאם אתם עומדים לבנות בית חדש, אל תסתפקו בניירות ששרטט לכם האדריכל,  גשו לשטח, , העבירו כמה שעות באתר הבנייה עליו יבנה ביתכם. רק אחרי שהעברתם שם כמה שעות טובות, גם ביום אך גם בערב ובלילה, רק אז חיזרו לאדריכל ולשולחן השרטוטים".

•-          מה אנו אמורים בדיוק לבדוק בשטח?

יורם קראוס: "התשובה פשוטה: אתם יוצאים לשטח כדי להכיר את הסביבה בצורה ישירה ובלתי אמצעית, כדי לחוש את הטבע שמסביב, לראות ולחוש איך הוא משפיע על הסביבה ואיך הדברים משתלבים בה.

•-          אתה יכול קצת לפרט יותר?

יורם קראוס:"אין בעיה – בזמן שאתם בשטח, הביטו טוב על כיון מסלול השמש מעל מה שיהיה ביתכם החדש. שימו לב באיזה כיוון היא זורחת ואיך היא שוקעת ותוך כדי כך על מה בדיוק היא מצילה והיכן השטח שנשאר כל הזמן חשוף לה, הרגישו את הרוח הנושבת ונסו לזהות את כיוון הבריזה.  כל זה כדי לעזור לכם לחשוב איך לנצל בצורה מרבית את האור הטבעי ואת אנרגיית השמש – כך שהבית יוצב בכיוון הנכון,  שהפתחים והחלונות של החדרים בהם אתם שוהים רוב היום יפנו לשמש ויעזרו לחסוך באנרגיה של התאורה, שחדר השינה, לדוגמא, יוצב במקום המוצל ביותר במהלך היום והסלון היכן שהשמש ניצבת במלוא הדרה".

•-          אלו עוד אלמנטים ירוקים מומלץ להתקין?

יורם קראוס:"אכן יש עוד כמה אלמנטים חשובים, כמו מערכת מיזוג שמאפשרות לכם לחמם ולקרר כל חדר בנפרד, כדי שלא תיאלצו למזג חדרים שאיש אינו נמצא בהם. דוד שמש הוא עוד אלמנט שכזה, חסכמים על הברזים וגם בידוד יעיל של צנרת הולכת המים מחוץ לבית". 

•-          מה לגבי חומרי בנייה ירוקים?

יורם קראוס:"אתם יכולים לחפש חומרי בנייה ידידותיים יותר לסביבה. תוכלו לברר עליהם במשרד להגנת הסביבה, במכון התקנים או אצל אדריכלים וקבלנים המתמחים בבנייה ירוקה. בנוסף, שימוש בצבעים בהירים יכול לחסוך לכם הרבה בעלויות התאורה, הן בצבע החיצוני של הבית והן בצביעת פנים החדרים.

"גם מחזור חומרי בנייה יכול להפוך אתכם ירוקים למהדרין. כמו שימוש בכמה שיותר באביזרים מיד-שנייה, כמו חלונות, דלתות וכד'. זה אולי דורש קצת ידע ומומחיות בנושא, אבל לא צריך לפחד מזה והתוצאה יכולה להיות מראה רטרו קלאסי, שלא תגיעו אליו בשום צורת בנייה אחרת.

•-          איפה ניתן למצוא כאלה אביזרים יד שנייה?

יורם קראוס: "שוקי פשפשים יכולים להיות התחלה טובה. כדאי גם לפתוח עיניים ולבדוק בערמות פסולת בניין שאנשים השליכו בעת שיפוץ וגם תתפלאו כמה דברים חברים שלכם שומרים במחסן – רק תתחילו לחפש ותופתעו כמה דברים שתמצאו…"


מקור המאמר

Add comment נובמבר 23, 2008

גולשים שואלים – יורם קראוס משיב

גולשים שואלים – יורם קראוס, מנכ"ל SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, משיב, בכל מה שקשור לשיפוצים, תכנונים ובנייה

 

  1. האם זול יותר לבנות קומת מגורים על בניין קיים, מאשר בנייה על הקרקע?

יורם קראוס: "התחושה הראשונית אומרת כי עלות בנייה למ"ר על בניין קיים אכן זולה יותר, כי הרי בבנייה על בניין קיים אנו חוסכים את כל החלק של בנית היסודות. אך לא כך הם פני הדברים תמיד. התשובה תלויה במצב המבנה עליו רוצים לבנות את קומת המגורים החדשה. כאשר יש מידע הנדסי מפורט לגבי המבנה הקיים, והוא מראה כי הבניין הקיים יכול לעמוד בעומס התוספת של הקומה החדשה והוא אכן מתאים לבנייה המיועדת, אז באמת ניתן לחסוך על ידי כך את כל ההוצאות של היסודות. מדובר בחיסכון לא קטן המוערך בין 10% ל- 15% מעלות הבנייה הכוללת. אולם, כאשר המבנה עליו רוצים לבנות את התוספת הוא ישן, ואין לגביו מידע הנדסי מפורט, יתקשה המהנדס לאשר את הבנייה. הוא יכול להתחיל ערוך בדיקות שונות לגבי חוזק המבנה – אך הן כבר עולות כסף ולא בטוח שייווצר איזשהו חיסכון בתום הבדיקות. על אחת כמה וכמה, כאשר במבנה הבסיס יש סדקים או שקיעות הניכרים לעין. המהנדס יכול גם לאשר את המבנה אם לדעתו המבנה נראה כשיר לשאת את העומסים הנוספים כתוצאה מהבנייה של קומת המגורים החדשה – אך אלו מקרים נדירים".  

 

  1. בעקבות המלחמה האחרונה אנו חושבים להוסיף ממ"ד לביתנו. שמענו שיש ממ"ד טרומי, מה דעתך, האם הוא זול יותר וגם יעיל למקרה הצורך ?

יורם קראוס: "לא בטוח שהממד"ים הטרומיים מספקים את המיון הראוי בשעת הצורך. לא מדובר בדיוק בממ"ד, אלא ב"מרחבים מוגנים טרומיים", הנבנים במפעל ומובלים לאתר כיחידות שלמות, והם משמשים בעיקר כפתרונות זמניים/מאולתרים לארגונים ציבוריים (עיריות, מועצות) או ביטחוניים, ולא כפתרונות קבע. הם גם לא בדיוק עומדים בדרישות תקנות ההתגוננות האזרחית [מפרטים לבניית מקלטים] 1990 – תש"ן.

לגבי הבונה הפרטי, המורכבות בהצמדת ממ"ד טרומי היא עוד יותר גדולה. יש לבצע ביסוס מתאים של השטח עליו יונח הממ"ד ולהכין גם הגנה לכניסה לממ"ד, כך שלא מדובר בביצוע מהיר".

Add comment אוקטובר 26, 2008

Next Posts Previous Posts


קטגוריות

קבצים

תגים

יורם קראוס